<h1>פסקי מהרמ"ק — ע"ז</h1>
<h2>דף נג.</h2>
אל יאמר אדם אני נותן זה "להקדש", אלא יאמר "לצדקה". סמ"ג. ופר"ת ובזמן הזה אין תקנה למטלטלין של הקדש בפדיון, אלא בקרקע. ואם אמר בלשון "הקדש" פותחין בחרטה [ואומרים לו] "אילו היית(י) יודע שבנדר זה נאסרים [המטלטלין] על כל העולם וטעונים גניזה היית אומר בלשון זה". וכשהוא אומר "לא" מתירין לו מיד. אור זרוע [סימן קכ"ח]. אבל ר"ב כתב דהאידנא לא דייקי אינשי לישנא, ודעת המקדישים לצדקה. מרדכי [סימן תשצ"ט]. אסור ליהנות מריח פירות שלפני ע"ז בהני דעבידי לריחא. מדת חסידות לפדות נטע רבעי בזמן הזה בשויו. רמ"מ.
